Israeli Arabs: To Whom Do They Pledge
Allegiance?
Atalia Ben-Meir
Policy Paper No. 125 (Hebrew),
Published in Nativ, Vol. 85/2, 2002
ערביי ישראל: למי הם חייבים נאמנות?
עתליה בן-מאיר
במשך עשרות
שנים היו המומחים לענייני ערביי ישראל משוכנעים כי אלה עברו תהליך של ישראליזציה,
המאופיין במעורבות מוגברת בענייני מדינת ישראל ובזהות פלשתינית הולכת ופוחתת.
המציאות טפחה על פניהם. מחקר שנערך בשנת 2000 הראה ירידה חדה בהזדהות עם ישראל,
משיעור של 38.4% בשנת 1996 ל- 11%, בעוד ההזדהות כפלשתינים נסקה מ- 46.4% ל- 74%.
בד בבד עם תהליך זה, הלכו וניטשטשו קווי התיחום בין מימושן של זכויות האזרח של
ערביי ישראל לבין המאבק הלאומי בשטחים.
התוצאה הסופית
היא קבלת סדר-יום שאינו עולה בקנה אחד עם אזרחות ישראלית, אך תואם את המטרות
הפוליטיות והטריטוריאליות של הרשות הפלשתינית. סדר-יום זה משתקף בתהליכים להלן,
אשר כל אחד מהם לחוד, וכולם יחד, מסכנים את המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה
יהודית-ציונית:
א.
הפלשתיניזציה
של הזהות האזרחית של ערביי ישראל, והערביזציה של זהותם הפוליטית.
ב. מגמות
דמוגרפיות המאיצות התפשטות ורציפות טריטוריאלית פלשתינית.
ג. מאמצים
ממוקדים מצדה של ההנהגה הערבית-ישראלית לבטל את אופייה היהודי-ציוני של ישראל.
ד. הדרישה
החד-משמעית להיות מוּכרים כמיעוט לאומי עם זכויות לאומיות, לרבות אוטונומיה.
ה. התמיכה
הבלתי-מסויגת שערביי ישראל מעניקים לרשות הפלשתינית ולמטרותיה הטריטוריאליות.
