הפגנה בלונדון  3.2.06

מדינה פלשתינית תקום על חורבותיה של ישראל, יצחק רבין, פנקס שירות ◄ לכתבה....

מדינת היהודים: האמנם גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה?  לאתר פרויקט רדיקליזם יהודי ◄    

מדור  שכותרתו  אסלאמונציזם סביר שיעורר התנגדות  אצל הקורא  ◄ לכתבה....

כל הטוען שליהודים אסור להתגורר בחבלי יהודה ושומרון  חוזר על הטענה ◄  לכתבה....

המהדורה המקוונת

לעגם של האנטי-ציונים והפטריוטיות היהודית בישראל

שלמה שרן

התולה את האשם בטובים שבינינו מן הראוי לתהות על קנקנו  אלן דרשוביץ

המחקר הפסיכולוגי בשירות האנטי-ציונות

דניאל בר-טל (2007) בנה קריירה שלמה סביב פרסומיו אודות הסטריאוטיפים השליליים של היהודים לגבי הערבים, ובפרט,  הסטריאוטיפים המצויים, לטענתו, בספרי הלימוד בבתי הספר בישראל וכיצד ילדינו הפנימו את הדימוי הזה של הערבים. אין במחקריו של בר-טל מידע כלשהו אודות הסטריאוטיפים רוויי השנאה של ילדים ערבים-פלשתינים לגבי היהודים. ◄ למאמר

הלייזר רב-העוצמה: האם ישראל מנסה לייצר את הכשל הטכנו-פוליטי הבא?

דר' עזריאל לורבר

לייזר רב-עצמה נישא מטוס - טכנולוגיה חדשנית בפיתוח: היום בניסויים, מחר חלק מהארסנל

הקדמה – מהו כשל טכנו-פוליטי?

ההיסטוריה הצבאית העולמית משופעת בדוגמאות של מנהיגים פוליטיים או צבאיים שמסיבות שונות –  בין אם חוסר הבנה בנושאים בהם מדובר ובין אם קשר לקוי ביניהם לסביבה המדינית והאסטרטגית – התעלמו מהתפתחויות טכנולוגיות קריטיות שעשויות להשפיע על שדה הקרב או על עימות מדיני. אלו הם הכשלים הטכנו-פוליטיים. סיבות נוספות לכשלים כאלה הן זלזול ביריב, שמרנות מחשבתית, סינדרום ה – NIH (לא הומצא כאן) והתערבות פוליטית-אידיאולוגית בנושאים מקצועיים. אדגיש כי כשלים טכנו-פוליטיים אין עניינם בתכנון לקוי של מערכות נשק, אחזקה גרועה או חוסר מיומנות בהפעלתן.

שני הסוגים של כשלים טכנו-פוליטיים: הסוג הראשון של כשל כזה נובע מהתעלמות "מקבלי ההחלטות" למיניהם מחידושים טכנולוגיים אצל האויב, או דרכים חדשות של האויב לתפעל טכנולוגיה מוכרת.

 ◄למאמר המלא

הערבים בישראל - מניכור לחיסול: בואה של אנתפאדת אל-נכבה (חלק ב')
דוד בוקעי 

תסמונת אלימות וטרור – דו"ח "ועדת אור"

באוקטובר 2000 , פתחו ערביי יש"ע במלחמת טרור חסרת תקדים, אליהם הצטרפו, כעבור שבוע, ערביי ישראל בפתיחת חזית שנייה. אלפי מתפרעים חסמו באלימות קשה את הצירים המרכזיים של צפון הארץ (אדם נהרג מפגיעת אבן בג'סא אל-זרקא); הפעילו פוגרומים ואלימות חמורה בישובים; צרו על יישובים יהודיים, עד כדי סכנת חיים; ניתקו את כל צפון הארץ במשך ימים; והיו בתהליך מתקדם של מרד מאורגן נגד מדינת ישראל. בדיון בכנסת קבע שר המשפטים, פרידמן, כי האירועים היו כאנתפאדה החורגת מהפרות סדר. אלה היו פרעות אלימות, קבע חה"כ אהרונוביץ. ועדת אור לחקר אירועי ההתפרעות הערבית באוקטובר 2000 נולדה בחטא וסופה בפשע כלפי העם היהודי. היא מהווה שלשלת נוספת לכשלי ברק האומללים: חטא שפרדסטאון, בה הבטיח ברק לחאפט' אל-אסד את כל רמת הגולן, אם יוותר על צפון הכנרת – וכמובן נתקל בסרוב מוחלט (והצעת הנסיגה נרשמה גם בוושינגטון); ◄למאמר המלא

Jay Shapiro

Abstract

The purpose of this document is to provide concise information about the perceptions of the persons, both within the Obama administration and think-tank scholars, who will use their influence to aid President Obama to formulate and implement the Middle East Policy of the United States, specifically concerning the Israel-Arab dispute. In particular, it will be shown that most of them have an erroneous grasp of the real nature of the conflict, and many of them already have a history of failure in attempting to resolve the issues. The advice that they provide to the Obama Administration should be seen in the light of these misconceptions and their history of failed efforts that were predicated upon a misreading of reality. This is not a research paper in the full meaning of the word, but rather an overview that will enable the reader to acquire a sense of the quality of the advice that is already being given to the Administration.

The period in which the United States has been pro-active in this dispute – since the early 1990s through three Administrations – has been marked by the resurrection of an almost defunct terrorist organization (PLO) and the creation of an Iranian-sponsored terrorist entity (Hamas) in the Gaza area on Israel’s border. This situation, which threatens not only Israel but the entire West, is due to the fact that attempts to resolve the conflict have been hampered by misconceptions of the real nature of the problem, and considerations of domestic and international politics that have little to do with the actual issues. These advisers, some in the administration and many others, scholars resident in various influential think tanks, on the whole, are recommending more intensive American involvement in a controversy that has shown itself to be intractable.  ►View Article