למותר לציין שמנחם בגין אף הגדיל לעשות, כאשר – באגרופים מורמים ובמבט מזרה
אימים כדרכו בקודש – נשבע שלעולם לא יוותר עם ישראל על רגב אדמה אחד בארץ
ישראל השלמה בנוסח "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן..."
לא חלפו כי
אם שנים ספורות, הרף עין היסטורי, ו"ארץ ישראל" הפכה למלת גנאי, "מולדת"
לעלבון, שהרי "פטריוטיות היא מפלטו האחרון של הנבל" בנוסח הפוסט-ציוני. מה
הפלא אפוא שאותה מולדת מבוזה הייתה ל"נדל"ן" בפיהם של אחד יצחק רבין ואחד אהוד ברק. בכך
שמטו שני חדלי אישים אלו – ועמם רובד מקבלי ההחלטות ברובו – את הרציונל
המוסרי לקיומה של מדינת היהודים. מזה כבר הפך ערש האומה העברית ל"שטחים
כבושים" – הזניה לשונית זו על פיה אומה יכולה "לכבוש" את מולדתה, היא, נכון
להיום לבו של השיח הציבורי במדינת היהודים.
אולם לא
פחות חמור מכך הוא אובדן הרציונל הקיומי בהיבט הצבאי. היה זה אבא אבן
שהיטיב לתאר את ישראל בגבולות ה-4 ביוני 67 כיישות הנתונה ב"גבולות אושוויץ."
עתה הרחיק לכת הדרג המדיני,
ובנוסף על שיבה אל מותניים ברוחב של
15 קילומטר
באזור המרכז, הוא מבקש לכונן מדינת טרור בחיקה של ישראל בטווח אפס מגוש דן.
למותר לציין שזהו לכל דבר ועניין קצה של מדינת ישראל. ישראל היא מטרה רכה
(עורף אזרחי) אחת בלבד, והוא גוש דן בו מתרכזים למעלה מ-60% מיהודי המדינה
ואחוז דומה של אמצעי ייצור. פגיעה אנושה בשטח זה היא לכל דבר ועניין סופה
של מדינת היהודים. "מדינה פלשתינית" שתהפוך אוטומטית לחברה בליגה הערבית
תהיה חתומה על הסכמים לשיתוף פעולה צבאי עם 21 חברות הליגה. הנה כי כן,
שריון מצרי וארטילריה סורית בחוצות פתח תקוה יטילו על ישראל אכיפה
אסטרטגית. מכוחה של זו – גם ללא צורך במלחמה – תבוא נסיגה אל גבולות
החלוקה, הצפתו של הגדם הישראלי ב"פליטים" ערבים, וכך יתגשם סוף סוף חלומו
הרטוב של הרדיקל היהודי – חורבנה של היישות היודו-נאצית.
המרכיב
השלישי, שרק "איווי המוות הישראלי" יאה לו, הוא סוגיית שטחי מילוט של גוש
דן. שיבה אל גבולות 67 היא פסק דין מוות לתושבי תל-אביב רבתי הנמצאים
בעדיפות ראשונה על כוונת האמל"ח להשמדה המונית של העולם הערבי. טווח הירי
של המערך הבליסטי במצרים וסוריה, החמוש בנשק כימי וביולוגי, מתוכנן מזה
שנים לפגוע באזור החוף בישראל. האיום הגרעיני מצידה של איראן יבוא אף הוא
לביטוי, זאת, לכל המאוחר בשנת 2010.
|
הנה כי כן, מעולם לא הייתה מדינה מאוימת יותר ממדינת היהודים, אבל ישראל
היא המדינה האחת והיחידה המפקירה את אזרחיה להשמדה המונית ללא שתכין עבורם
שטחי מילוט. אלו מצויים סמוך למוקד הסכנה ועונים על כל הקריטריונים הדרושים
משטח מילוט, אך כיוון שהמדובר בגבעות השומרון, קרי: "שטח כבוש" המיועד
לייסודה של מדינת טרור, מעדיפות ממשלות ישראל לגרש משם את אזרחיה ולהפקיר
את העורף האזרחי למוות מנבגי גחלת או לחנק בגאז סארין או חרדל.
ההתנחלות
בחבלי יש"ע, ולאחר הטיהור האתני שבוצע במתיישבי גוש קטיף – בחבלי יהודה
ושומרון בלבד – היא הניסיון האחרון לעצור מקריסה גמורה את סוכת דוד הנופלת.
זו הערובה האחת והיחידה שנותרה עדיין של הרציונל המוסרי לקיומה של הציונות
והיהדות. זהו הסיכוי האחד והיחיד של מניעת שואה נוספת שמכין לנו האסלאם, אם
בדמות הצעת השלום הערבית, אם מתוקף קריסת אינסטינקט ההישרדות של הציבור
בישראל ואם מההכנות לשיגור נשק גרעיני מאיראן על מנת למחות את ישראל מן
המפה.
לא פלא אפוא שהמתנחל, החוסם במו ידיו את ברד הרקטות הצפוי על גוש דן, המוכן
להציל את תושבי תל אביב משואה גרעינית, ביולוגית או כימית, ומבקש להפיח מעט
רוח בגחלים הלוחשות עדיין במדורת הציונות הגוססת – הפך לאויב הציבור. חורבן
ביתו וגירושו מאדמת אבותיו הפך לצוו עליון וזוכה לגיבוי הדרג המדיני ובית
המשפט העליון כאחת. הכפשתו במונחים הלקוחים היישר מן השטירמר הוא שגרה של
יום יום בתקשורת ההמונית.
הכלאת
שניים אלה באה לביטוי בטיהור האתני שבוצע בציבור זה בגוש קטיף, פשע נגד
האנושות על פי המשפט הבינלאומי, במהלכו גורשו יהודים מאדמתם, בתיהם היו
לחרבות, בתי הכנסת הוצתו והשטח נמסר לאויב הגרוע ביותר של העם בציון,
המצהיר גלויות שבכוונתו לסיים את מלאכתו של היטלר. כצפוי, בתוך זמן קצר הפך
השטח מגן פורח פרי עמל ידיו של המתיישב היהודי, למדבר שממה מוסלמי ולבסיס
טרור מן המסוכנים בעולם.
לא, זו לא
פעולת חבלה של הפתח או החמס. זהו מעשה ידו של הקלגס היהודי שפרץ באישון
לילה אל בית משפחת פדרמן, גירש במכות את האם, הבעל ואת תשעת ילדיהם, שיבר
והרס את חפצי המשפחה והחריב את הבית עצמו בכפות בולדוזר. כך ייעשה לאדם
יהודי הבונה את ביתו, מקים משפחה ונוטע עץ במולדתו, בעיר האבות, בה בוצע
הפוגרום הנורא ביותר בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל. כל זאת בצו בית המשפט,
בפקודת אלוף פיקוד המרכז, הרמטכ"ל ושר הביטחון.
|