Javascript Menu by Deluxe-Menu.com מרכז אריאל למחקרי מדיניות

Ariel Center
for Policy Research

מרכז אריאל
למחקרי מדיניות

 

אסלאמונאציזם

מדור תחת הכותרת "אסלאמונציזם", סביר שיעורר התנגדות אינסטינקטיבית אצל הקורא המצוי. השימוש התדיר ב"פשיזם" ו"נאציזם" מביא לזילות מונחים אלו שכן ברוב המקרים אין זו אלא הכפשה נעדרת כל זיקה מהותית והיסטורית. אולם לא כך במקרה של אסלאם. היטלר הוא הדמות הלא מוסלמית הנערצת ביותר בעולם הערבי, והאנטישמיות המוסלמית היא העתק – הגם מקיף לאין שיעור – של האנטישמיות הנאצית. הנה כי כן, מה שבעיני הקורא עלול להישמע כהטחת עלבון, הוא מחמאה בעיני המוסלמי.

פרק ראשון

אסלאם ונאציזם: השונה והדומה

 

איננו מכירים כל ערכים מוחלטים למעט כניעה מוחלטת לרצונו של אללה. יש מי שאומר: אל תשקר, אולם עיקרון זה שונה כליל כאשר אנו משרתים את רצונו של אללה. הוא זה שלימד את האדם לרמות על מנת להוליך שולל את האויב. האם עדיפה אמירת האמת על כניעה וסכנה לאמונתנו? אנו משיבים: "לא"! יש מי שאומר: "אל תרצח", אך אללה לימד אותנו כיצד להרוג. וכי לא נהרוג כאשר הדבר עולה בקנה אחד עם ניצחון האמונה? ההונאה, התעתוע, המזימה, הכזב, הגניבה וההרג אינם אלא אמצעים. לכשעצמם אין הם טובים או רעים. כי אין מעשה טוב או רע כאשר הוא מוצא מהקשרו.

רוחאללה ח'ומייני מצוטט בספרה של בריגיט גבריאל, They Must Be Stopped , עמ' 48

 

דבריו של אייטולה ח'ומייני, המצוטטים לעיל מעניקים מבט חודר לעיקרון השחיתות המוסרית עליו ניצבת כת האסלאם, היפוכה הסימטרי של המונותיאיזם וקריקטורה מעוררת סלידה של היהדות והנצרות, אשר למענה ובשמה חובה על המוסלמי לרקום מזימות, לרמות, לגנוב ולרצוח.

למותר לציין שההשוואה עם נאציזם עולה מיד על הדעת. אולם זאת ללא כול היבט שלילי העולה בדך כלל באזכור הנציונל סוציליזם מן האסכולה היטלר. היה זה חוסייני שהצהיר גלויות שהאסלאם והנאציזם חד הם ובביקורו באושוויץ לא היה גבול להתפעלותו מן התושייה הגרמנית בחיסול יהודים.

כאמור לעיל ההערצה להיטלר בעולם הערבי אינה יודעת גבולות והוא הדמות הלא מולסמית הנערצת ביותר במרחב השמי, כולל בקרב ערביי ישראל. ההוצאה של מיין קמפ (רמאללה 1995 ) הוא להיט בקרב ערביי יש"ע. הערצת הרייך השלישי במצרים וסוריה קדמה למלחמת העולם השנייה ודי בציון העובדה שסאדאת, מן האנטישמים הארסיים בעולם הערבי, אפילו במונחים של האסלאם, היה מרגל נאצי ומעריצו של הפיהרר. עוד בשנות החמישים, כאשר הילכו שמועות על כך שהיטלר נותר בחיים שיגר לו סאדאת מכתב גלוי, בו הוא מכתיר אותו בנזר גדול מנהיגי תבל ומייחל לשובו בהקדם. כיוון שהופיע בכנסת ישראל כשהוא עונד עניבה רקומה בצלבי קרס, הוחלט להקים לזכרו מכון למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן ועתה דנים בקריאת רחוב על שמו בירושלים.

1. הנאציזם – אברציה תרבותית מול האסלאם כציוויליזציה

אל הנאציזם ניתן להתייחס כאל אברציה תרבותית, קרי: סטייה מדרך המלך של תרבות המערב הנמשכת בקו ליניארי מימי הביניים ועד ימינו. זו המובילה לדמוקרטיזציה של החברה, חרות, שוויון זכויות ושגשוג כלכלי. יתירה מזאת, את עליית הנאציזם בגרמניה ניתן להסביר בשורה של נסיבות היסטוריות החל בהשפלתה של גרמניה בהסכמי וורסאי וכלה במשבר הכלכלי שסחף את העולם כולו בשלהי שנות העשרים ושביטויו בגרמניה המובסת, הכורעת תחת נטל הפיצויים שהושת עליה, היה חריף במיוחד. אין לגורמים אלה מקבילה בעולם המוסלמי. חרפת העוני, הכשל החברתי, דיכוי הפרט והפיגור הטכנולוגי (כל העולם הערבי גם יחד אינו מסוגל לייצר מכונת כביסה, שלא לדבר על טלפון סלולרי) הם מרכיב מובנה באתוס האסלאם (עם כל האירוניה שבביטוי "אתוס"). ומקורם בראש וראשונה בדיכוי של חשיבה אמפירית יצירתית ובשורה של תופעות לוואי, החל בהפיכת האישה למדגרה ולבהמת עבודה וכלה בשחיתות בדרגי השלטון המרוקנת מתוכנו את התוצר הלאומי, הדל והעלוב בכל מקרה. ככל שהדבר מדהים התוצר הלאומי של ישראל משתווה לזה של 100 מיליון ערביי מצרים סוריה וירדן. השפע והעושר של מדינות הנפט נעדר כל זיקה לתוצר במובן יצירת קניין וכול כולו נובע - תרתי משמע – ממקרה של מזל גיאולוגי שלא הייתה בו יד אדם. (אפילו כך התוצר לנפש בערב הסעודית היה עד העלייה המסחררת במחיר הנפט ב- 2008 , פחות ממחצית מזה של ישראל).  למאמר המלא

6

הפגנת נשים בפקיסטן, פברואר 2006. נכון שהמצרים, הסורים או  הסעודים מתוחכמים מספיק שלא לאפשר מצעד מסוג זה, אך  זאת מטעמים של תקינות פוליטית בלבד. האמת מוצגת כל יום וכל שעה, אם בהתנהלות המשטר, בתוכניות הלימודים, בתקשורת ובעיקר במסע האנטישמיות הנרחב.   

 

מאמרים נוספים: